כפרי יעקב בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן הוראות לנאמן בהסדר נושים, בגדרה מבוקש להורות לנאמן לשלם למבקשת סך של 183,971 ₪ המגיע למבקשת, לטענתה, לפי הסכם מיום 3.8.2009 בינה לבין הנאמן.

חברת כפרי יעקב בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "כפרי"), ביצעה עבודות תשתית עבור מע"צ בגין שלושה פרוייקטים, בהם ביצוע כביש 453.

המבקשת נשכרה על ידי כפרי לצורך הכנת חשבונות והגשתם למע"צ בגין ביצוע הפרוייקט של כביש 453.

ביום 1.4.2009 ניתן צו הקפאת הליכים נגד כפרי ומונה לה נאמן.

הנאמן ביקש לשכור את שירותיה של המבקשת לצורך המשך הכנת החשבונות והגשתם למע"צ לצורך אישורם הסופי בידי מע"צ וקבלת התמורה המגיעה לכפרי בגין השלמת העבודות בפרוייקט. על רקע זה נחתם ביום 3.8.2009 הסכם בין הנאמן לבין המבקשת, לפיו התחייב הנאמן לשלם למבקשת שכר בגין ביצוע עבודתה, כמפורט בהסכם (להלן: "ההסכם").

ס' 3 להסכם קובע:

"היועץ [המבקשת- ח.ב.] יבצע את העבודה כפי המופיע בסעיף 2 על פי לו"ז שיתואם עם נציגי המזמין שלעיל [מע"צ- ח.ב.] אולם אחריות הנאמן היא אך ורק לגבי עבודות אשר יבוצעו בתקופת מינוי הנאמן בלבד, ועל פי הזמנה פרטנית החתומה על ידי הנאמן בלבד, ורק לגבי עבודה שאושרה ע"י מזמין העבודה."

שיעורו של השכר נקבע בס' 4 להסכם, הקובע:

"4.10.4% ישולם מסך של חשבון שיאושר על ידי המזמין על בסיס חישובי כמויות שיוכנו ע"י היועץ, לא כולל עבודות נוספות וחריגים.

4.2תשלום של 5% ישולם מסך חשבון של עבודות נוספות וחריגים שיאושר על ידי המזמין."

אין חולק כי סך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ שולם למבקשת עוד בטרם נכרת ההסכם, וסכום זה נזקף על חשבון המגיע לפי ס' 4.1 להסכם. אין גם חולק כי סך נוסף של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ שולם למבקשת על חשבון ס' 4.1 להסכם, בסמוך לאחר כריתתו של ההסכם, והכל בהתאם למה שנקבע בס' 5 להסכם.

המבקשת טוענת כי החשבון הסופי שאושר על ידי מע"צ הינו סך של 28,040,865 ₪. לדידה, היא זכאית לשכר בשיעור של 0.4% מן הסכום הנ"ל, קרי, לשכר בסך של 112,163 ₪ בצירוף מע"מ. מסכום זה יש לנכות את הסך של 90,000 ₪ בצירוף מע"מ שכבר שולם לה בעבר, ולכן היתרה לתשלום הינה סך של 22,163 ₪ בצירוף מע"מ.

המבקשת טוענת עוד כי בגין חריגים ועבודות נוספות שמע"צ אישרה, בסכום כולל של 537,240 ₪, היא זכאית לשכר בשיעור של 5% מן הסכום הנ"ל, קרי, לשכר בסך של 26,862 ₪ בצירוף מע"מ.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי לאחר הפסקה של שלוש שנים בעבודתה, הפסקה שנכפתה עליה, אישרה מע"צ עבודות נוספות וחריגים בגין שלושת הפרוייקטים גם יחד, בסכום כולל של 15,400,000 ₪. הואיל וחלקו של פרוייקט 453 בסכום הכולל הינו 38%, הרי שהסכום שאושר בגין פרוייקט 453 הינו 5,852,000 ₪. לדידה של המבקשת, היא זכאית לשכר בשיעור של 5% מן הסכום הנ"ל, קרי, לשכר בסך של 292,600 ₪ בצירוף מע"מ. המבקשת מאשרת כי ביום 17.7.2012 שולם לה סך של 157,654 ₪ בצירוף מע"מ על חשבון המגיע לה בגין חלק זה של השכר, ולכן לדידה, היתרה לתשלום הינה 134,946 ₪ בצירוף מע"מ.

סך כל הסכומים המגיעים למבקשת לטענתה הינו 22,163 + 26,862 + 134,946 = 183,971 ₪ בצירוף מע"מ.

מכאן הבקשה שלפניי.

הנאמן כופר בטענותיה של המבקשת. לדידו, אחריותו לתשלום שכר היא אך ורק בגין סכומים שמע"צ אישרה לתשלום בתקופת מינויו, ולא קודם לכן, שכן השכר המגיע למבקשת בגין עבודה שביצעה קודם למינויו הוא חוב ככל החובות האחרים של קופת ההסדר, ואין מקום ליתן לו עדיפות על פני החובות האחרים, שאם לא כן, יהיה מדובר בהעדפת נושים אסורה. על כן, ההסכם חל אך ורק לגבי חשבונות שמע"צ אישרה לאחר מינויו של הנאמן לתפקידו. מע"צ אישרה בסופו של דבר חשבונות בסכום כולל של 15,400,000 ₪ בגין שלושת הפרוייקטים שביצעה כפרי. פרוייקט 453 מהווה 35.35% מכלל הפרוייקטים, ולכן הסכום שמע"צ אישרה בגינו הינו 5,443,900 ₪. מוסיף הנאמן וטוען כי סך של 533,502 ₪ מתוך הסכום האמור הינו בגין עבודות רגילות לפי החוזה, ואילו סך של 4,910,398 ₪ הינו בגין עבודות נוספות וחריגים.

לדידו של הנאמן, המבקשת זכאית איפוא לשכר של 0.4% מתוך סך של 533,502 ₪, בגין העבודות הרגילות, קרי, לסך של 2,134 ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן זכאית המבקשת לשכר בשיעור של 5% מתוך סך של 4,910,398 ₪ בגין עבודות נוספות וחריגים, קרי, לסך של 245,520 ₪ בצירוף מע"מ. סך כל השכר לו זכאית המבקשת לפי ההסכם הינו סך של 247,520 ₪ בצירוף מע"מ. מסכום זה יש להפחית סך של 90,000 ₪ בצירוף מע"מ שכבר שולם למבקשת על חשבון התמורה לפי ההסכם, כך שהיתרה לתשלום הינה סך של 157,654 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה כבר שולם למבקשת על ידי הנאמן ביום 17.7.2012, ומכאן שלא נותרה יתרה לתשלום ודין הבקשה להדחות.

הכנ"ר תומך בעמדתו של הנאמן.